קבלת דבר במרמה

החוק קובע שעלינו לקבל נכסי נדל"ן ומטלטלין בדרכים ישרות. העונש המקסימלי בחוק על קבלת דבר במרמה- הינו 5 שנות מאסר. החומרה בעבירה מתייחסת על מבצע העבירה. העונש ייגזר על מבצע עבירת "קבלת דבר במרמה", גם אם הצד המרומה לא ניזוק. כדי להרשיע אדם ב"קבלת דבר במרמה", חייב להיות קשר בין ה"דבר" שהתקבל, לבין ה"מרמה". במאמר, אפרט ואסביר לכם יותר את ההגדרות המשפטיות של עבירה זו.

מה ההגדרה המשפטית של "מרמה"?

במעשה רמייה, יש 2 צדדים: יש את הצד המרמה, ויש את הצד המרומה. הצד המרמה השיג דברים באמצעות טענות כוזבות, או שיש בהן רק אמת חלקי. "מרמה", יכולה להיות מצג שווא של מציאות מסוימת שאינה אמיתית בפועל. דוגמא של השגת כסף במרמה באמצעות מצג שווא היא פרשת "חפציבה", עליה נרחיב בהמשך.

מהי ההגדרה המשפטית של "דבר"?

ההגדרה החוקית של "דבר במרמה", לא תמיד מתכוונת רק לדברים חומריים ופיזיים. ההגדרה החוקית כוללת גם תחושות הנאה וסיפוק. 

מתי אפשר להרשיע ב"קבלת דבר במרמה" בנסיבות מחמירות?

כאשר הצד המרמה מזיק בצורה קשה לצד המרומה, ייחשב המעשה כ"קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות". למעשה, ההגדרה של "נסיבות מחמירות", תקבע האם העבירה תיחשב כ"עוון" או כ"פשע". "קבלת דבר במרמה" ללא נסיות מחמירות- נחשבת ל"עוון". לעומת זאת, כאשר הדבר נעשה בנסיבות מחמירות, העבירה תיחשב לפשע.

פעמים רבות, הצד המרומה יכול להישאר חסר כל בגלל התרמית. אירעו מקרים רבים בהם אנשים השקיעו לשווא את כספם בהשקעות שהתגלו כ"עוקץ" וכתרמית. פעמים רבות, עבירות של "קבלת דבר במרמה" נעשו על פעולות כספיות מסוגים שונים. הצד המרמה יצר אמון אצל הצד ה"מרומה", וכך משך ממנו בעורמה את כל כספו.

רשת האינטרנט, משמשת לצערנו הרבה רמאים שעושים מעשים שונים כמו סחיטה ברשת. לצערנו, אירעו מקרים בהם התחזו פדופילים מבוגרים לנערים צעירים ויצרו קשר דרך האינטרנט עם נערות צעירות. כאשר נקבעה פגישה אמיתית בין הנערה למתחזה, התגלה הגיל האמיתי של "הנער". אך, התגלית הייתה מאוחרת מדי עבור הנערה, שנוצלה באותה פגישה לרעה על ידי המתחזה. כאשר מדובר בתרמית הנעשית על נערות צעירות, ירשיע בית המשפט את המתחזה ב"קבלת דבר במרמה".

דוגמא מוכרת- פרשת חפציבה.

דוגמא מפורסמת לכך שרוכשי דירות יכולים להיפגע מ"קבלת דבר במרמה", היא פרשת חפציבה.

בפרשה עצובה זו, הורשעו חלק מבכירי החברה ב"קבלת דבר במרמה". מנכ"ל החברה בועז יונה, הסתיר מהציבור ומרוכשי הדירות את המצב הכלכלי של החברה. וכך, קיבל את כספם של רוכשי הדירות. כאשר התגלה המצב הכלכלי האמיתי הקשה של החברה בעקבות בריחת "בועז יונה" לחו"ל, נותרו חלק מרוכשי הדירות ללא תמורה, או עם דירה שאינה ראויה למגורים. ואכן, רוכשי הדירות שבנייתן הוקפאה, פלשו אל הדירות. חלק מבכירי חברת "חפציבה" הורשעו ב"קבלת דבר במרמה". בית המשפט חייב את מנכ"ל החברה- בועז יונה", לפצות ב4 מיליון ₪ את רוכשי הדירות שנפגעו.

"קבלת דבר במרמה" בשוגג.

לפעמים, הצד המרמה פעל בתום לב. כאשר אדם קיבל דברים באמצעות הצגת טענות אשר לא ידע שהן אינן נכונות- לא ייחשבו טענות אלו כ"השגת דבר במרמה".

לא תמיד יש קשר בין "הדברים" שהתקבלו, לבין ה"מרמה". ולכן, כשהקשר לא קיים, לא יורשע המקבל בעבירת "קבלת דבר במרמה".

לקבלת ייעוץ מקצועי פנו עוד היום למשרד עורכי דין מנשה רון.