אורי לופוליאנסקי נשיא יד שרה
כשאנחנו שומעים הרבה פעמים על ארגונים ועמותות למען רווחת הציבור, אז אנחנו נוטים להתייחס אליהן במידה מסוימת של חשדנות. נכון שחלק גדול מהפעילות שלהם היא למען הציבור, אך הציניות והספקנות שלנו מעוררים אצלנו תהיות לגבי השאלה, האם באמת הארגון נועד לעזור לכלל הציבור או שמא עם הזמן, הוא התחיל לשרת את האנשים שעובדים בו ונהנים ממנו.
דוגמא יוצאת דופן זה ארגון יד שרה אותו ייסד האיש טוב הלב אורי לופוליאנסקי. אנחנו יודעים שזה שונה בגלל אופי ההתנהלות של הארגון ויתרה מזו, בגלל שאנחנו יכולים לראות את הפעילות של הארגון על בסיס קבוע, כמעט יומיומי. כל מי שזקוק לציוד עזרה רפואי מכל סוג שהוא לשימוש אישי, יכול לקבל אותו מהארגון. כל מי שזקוק לאמצעים שהוא לא יכול לרכוש בשום צורה שהיא, יכול לקבל אותם דרך הארגון. זה משמעותי מאוד.
יתרה מזו, אנחנו יכולים לראות התרחבות של פעילות הארגון במהלך השנים למקומות של התנדבות, הסברה וחינוך, בזמן שלהבדיל מארגונים ועמותות אחרות זה לא בא במקביל לכך שמנהלי הארגון נהנים מרווח כלכלי, זה לא בא במקביל לכך שהמשכורות במקום עולים בעשרות מונים על מה שציבור המשתמשים בשירותי הארגון מקבלים.
מי שעוקב אחר מדורי הכלכלה בפרט והחדשות בכלל, יודע שארגון יד שרה כמעט ולא מוזכר בהם ובוודאי לא בהקשרים שאנחנו שומעים לא פעם על ארגונים אחרים, אם כבר בהקשרים חיוביים, דוגמא פרס ישראל שהארגון קיבל בשנות התשעים ופרסים אחרים שהוא קיבל במהלך השנים.
אין ספק שאורי לופוליאנסקי ייסד ארגון מיוחד במינו, לא רק בגלל סוג השירותים שהוא מעניק לקהל הרחב אלא הרבה מעבר לכך, בזכות העובדה שמדובר בארגון ששומר על ניקיון כפיים, על פעילות ישרה והגונה.
בסופו של דבר, מי שנהנה מכך הוא הציבור אשר מקבל את שירותי הארגון. הרי אם הארגון היה נוקט בגישה לא ישרה ולא חוקית, מי שהיה נפגע מכך קודם כל, היו האנשים שמקבלים שירותים מהארגון. לכן ציבור המשתמשים בשירותי הארגון יכולים להיות שמחים שהארגון נוהג בצורה ישרה והגונה.